עילוי פיננסי השתמש בקונסטרוקציות משפטיות סבוכות, פעלולים ותחבולות, כדי ליצור מסך עשן סמיך שיכסה את האמת בדבר היקף ומיקום ההון המשפחתי. הוא טווה רשת של שקרים שנועדו להונות את בת זוגו, בדומה לאופן בו הונה את רשויות המס ברחבי העולם. הגרושה זכאית לסכום של כ 50 מיליון דולר, מחציתו של ההון המוערך
עניינו של ההליך בתביעה רכושית שהגישה אשה כנגד בן זוגה וכנגד חברה בשליטתו, כאשר לטענתה כל ההון המשפחתי המוערך בסכומי עתק – לרבות בית מגורים רחב ידיים בישוב יוקרתי המוערך בעשרות מיליוני דולרים – נמצא תחת מבני מס מתוחכמים, נאמנויות ותאגידים זרים. הצדדים נישאו בשנת 1997 ולהם ארבעה ילדים בגירים. הם התגוררו בחו"ל ובמהלך חייהם המשותפים, האיש הועסק בפירמות היוקרתיות ביותר בעולם בתחום שוק ההון וההשקעות הגלובליות וכיהן בתפקידי מפתח בתחום הפיננסים, אשר בזכותם השתכר משכורות עתק. בשנת 2008 הצדדים עברו להתגורר בישראל באופן קבוע. עובר לסכסוך בין הצדדים, חיה המשפחה ברמת חיים יוקרתית המיוחסת לאלפיון העליון. בית המגורים נרשם בבעלותה של הנתבעת 2 – חברה זרה. בשנת 2016 התגלע סכסוך ביחסי בני הזוג אשר הביא לפרידתם.
כב' השופט י' שקד פסק כי יש לקבל את התביעה. המדובר במשפחה עשירה ביותר שהונה המשפחתי, אשר הוערך על ידי האישה בכ-100 מיליון דולר, מוחזק בידי האיש המסרב לחלוק אותו ולו את חלקו עם האישה. האיש שם לעצמו למטרה עליונה, לא לשלם לאשה ולו שקל בודד מתוך ההון העצום שצברו, והוא סבור ומאמין כי באמצעות הגנתו ובאמצעות סוללת עורכי הדין ששכר, השורה התחתונה תהא כי לאשה לא מגיע דבר. מומחיותו של האיש היא ליטול כסף ולהניחו במקלטי מס ובנאמנויות כאלה ואחרות כך שבבוא היום לחשיפתו, יוכל לגלגל עיניים ולומר כי הכסף אינו בידו. הוא נחשב להיות מומחה בעל שם עולמי למקלטי מס ולנאמנויות שכל תכליתם להסתיר את בעליהם האמיתי של ההון שיושב בהם. האיש רקח תוכנית ארוכת שנים להסתיר את ההון המשפחתי מעיני הרשויות ולאחר פרוץ הסכסוך, מעיני האישה ומעיני בית המשפט. הדין ובעיקר השכל הישר וניסיון החיים – מובילים למחוז אחד שאין בלתו -חלוקת מלוא ההון המשפחתי בין הצדדים, בלי טריקים ובלי שטיקים. עדות האיש היא עדות בדים, רצופה שקרים וניסיונות להסתיר האמת.
עוד נקבע כי הבעלות בבית המגורים משותפת לצדדים, והוכח כי בית המגורים מומן על ידי הזוג מכסף משותף במהלך הנישואים. רישום בית המגורים ע"ש החברה הוא פורמלי בלבד ופיקטיבי, ונועד להסתיר את הרכוש המשותף, הן במהלך החיים המשותפים מפני נושים פוטנציאליים, והן לאחר מועד הקרע, מפני האשה. קיימת זהות מוחלטת בין האיש לבין החברה, היא בשליטתו, ומשמשת עבורו כמעין 'בנק פרטי'. האישה ממודרת מכל נגיעה במידע אודות רכוש הצדדים. האיש הקים חדר מאובטח בבית המגורים שהכניסה אליו התאפשרה באמצעות טביעת אצבעו בלבד. הוא סרב לאפשר למי מבני הבית להיכנס, והאיסור נאכף בקפידה באמצעות מצלמות במעגל סגור. האיש יצר לא רק מקלט מס רגיל אלא גם 'מקלט לעת גירושין', וההיעתרות לטענותיו כמוה כמתן פרס לחוטא. לאיש מלוא היכולת והכישורים להסתיר מהאישה, בעת פרידה, את מלוא זכויותיה ברכושם של בני הזוג באמצעות מבני נאמנויות מורכבים וחברות קש ובסיוע רשת בעלי תפקידי אמון ששימשו כ-'זרועו הארוכה'. האיש טווה רשת של שקרים שנועדו להונות אותה, באופן שהונה את רשויות המס ברחבי העולם, בנוגע להיקפו של ההון המשפחתי שנצבר במשך למעלה משני עשורים. האיש אינו בוחל בשימוש בקונסטרוקציות משפטיות סבוכות, פעלולים ותחבולות, שיוצרים מסך עשן סמיך שנועד לכסות את האמת בדבר היקף ומיקום ההון המשפחתי. היקף הרכוש המשפחתי, לא כולל בית המגורים, שהוערך על ידי האישה בכ-25 מיליון דולר נכון לשנת 2016, עומד על סך של 75 מיליון דולר. האיש ישלם תשלומי איזון, בסך השווה ל 37.5 מיליון דולר. פסק הדין מזכה את האשה בסכום של כ 50 מיליון דולר.
לסיכום, התביעה מתקבלת.
התובעת יוצגה ע"י: עו״ד יהודית מייזלס; עו״ד שמואל מורן; הנתבע 1 יוצג ע"י: עו״ד רועי סידי; עו״ד ברק טל; הנתבעת 2 יוצגה ע"י: עו״ד אמיר אלטשולר ולנר
תמ"ש 31661-07-16
